קליפ אנימציה לשיר מעגלים של להקת ג'יין בורדו
בובת עץ בתוך תיבת נגינה שהזמן לא משפיע עליה. בעוד שהסביבה שלה משתנה ומתקדמת היא נשארת במקום, צעירה לנצח.
הקליפ המיוחד הזה צבר מעל מילון צפיות, בארץ ובחול, בימים הראשונים להשקתו והוזכר בכל מגזין אינטרנטי אפשרי.
האחראים עליו הם אורי לוטן ויואב שטיבלמן, בוגרי ביה"ס היוקרתי רינגלינג שבארצות הברית. יש להם הספק לא קטן בתחום – לאחר הלימודים עבדו שניהם בהפקות בסטודיואים הגדולים לאנימציה כגון פיקסאר ודרימוורקס. בקיץ האחרון סיימו לעבוד על הסרט Hotel Transylvania 2.
אז איך הכל התחיל?
כיצד הניסיון שלכם, הלימודים והעבודה בחו"ל השפיעו על תהליך העבודה על הסרט?
אורי: העבודה בסטודיים הגדולים ללא ספק דחפה את הרמה מקצועית, אבל דווקא העבודה ב-Buck הייתה המשמעותית ביותר מבחינתי, הם שמים את הדגש קודם בקונספט והעיצוב, ואלו מכתיבים את כל שאר ההחלטות. בסטודיו יש מגוון רחב של מעצבים כל אחד עם סגנון אומנותי שונה לגמרי – מה שיוצר גיוון אדיר, יצירתיות בלתי נגמרת ועבודות פאקינג מדהימות. הרבה מהגישה שלי התעצבה שם.
יואב: הפקה בתלת-מימד דורשת ידע ומיומנות בהמון תחומים וזה מאוד קשה לשלוט בהכל ברמה גבוהה בכולם, לכן העבודה בצוות מתבקשת. עבודה בצוות קטן ,אינטימי ו'גרילה' מתחבר לאופי הישראלי, ובו בעת מאפשר עשייה ברמה הגבוהה ביותר. אם בהמשך נוכל לחזק את החיבור בין אנימטורים למאיירים/מעצבים לדעתי זה יביא את היצירות הבאות פה לגבהים חדשים.
מתוך תהליך העיצוב של הדמויות:
היופי של הסרט הוא שכל אחד מפרש אותו בצורה שונה. מה הפרשנות שלכם לסרט?
אורי ויואב: משהו שהיה לנו מאוד חשוב הוא לא להאכיל את הצופים בתשובות אלא להעלות שאלות, הפרשנות שלנו לא נכונה יותר או פחות משל כל אחד אחר. נספר לך בסוד, ככה ביננו, שלכל אחד מאיתנו יש פרשנות שונה…
מתוך הארט של אבנר גלר לקליפ :
מה האתגרים הגדולים שעמדו בפניכם במהלך העבודה?
אורי: אחד השלבים המאתגרים ביותר בעשיית הקליפ היה השוט הראשון שבו אנחנו מציגים את כל הדמויות ואת העולם שבו הם שוכנות. השוט הוא מפלצת של 40 שניות, 960 פריימים, סיוט טכני – אבל היה לנו מאוד חשוב להתחיל את הקליפ מחוץ למכונה ובכל התקדמות נארטיבית להתקרב יותר ויותר לדמויות. השלב הראשון היה ליצור מפה סכמטית שמציגה את הצילינדר שעליהם יושבת הדמוית כפלטה שטוחה, שם החלטנו על המיקום של הדמויות והתנועה שלהם על פני המשטח תוך מחשבה על הכוונת העין של הצופה מאלמנט אחד לשני בצורה זורמת, מאוד פחדנו שיהיה קשה לעקוב מרוב כאוס. השלב הבא היה ליצור סטוריבורד מפורט ומשם רצנו ללייאוט תלת מימדי מאוד פשוט שבו הדמויות יושבות על פני משטח חלק וחסר פרטים. את הסביבה עובדיה עיצב "מסביב" לדמויות, כשלכל דמות יצרנו עולם על פי הסיפור שלו. השלב הבא היה עיצוב הטקסטורה של המשטח – זה משהו שמאוד דחף את המראה הגרפי שכיוונו לו. השלב האחרון היה התאורה והשיידינג המדהים של יוסי שהביא אותנו למראה הסופי.
אתגר נוסף היה מציאת הסוף, באחד מהפגישות הראשונות עם הלהקה העלנו רעיון שהקליפ כולו יהיה לופ – מה שמתחבר למוטיב המעגלי, אבל הם הרגישו שעדיף שיהיה שינוי אחרת זה ירגיש שטוח. הם הציעו שנשבור את המכונה לרסיסים. מבחינה דרמטית הסכמנו עם ההערה, אבל לא הצלחנו למצוא הצדקה לשבירת המכונה, מה זה בעצם אומר? איך זה מתחבר למילים? ממש נתקענו בשלב הזה, ישבנו ובהינו בקיר הלבן כשרק שאלה אחת מובילה אותנו – אם התחלנו במעגל, איך יוצאים ממנו? השאלה הזאת הובילה אותנו לחשוב בצורה מאוד גאומטרית, למעגל אין התחלה ואין סוף, אז מה ההפך הגמור? קו!
קו מתחיל בנקודה מסוימת ומסתיים באחרת. עכשיו זה נשמע כל כך מובן מאליו אבל אז זאת הייתה ממש פריצת דרך, הבנו שאנחנו צריכים להפוך את הצילינדר למשטח ישר בתנועה ספירלית ולהראות שהמעגל שהילדה הייתה תקועה בו סוף סוף נשבר.
סוף אלטרנטיבי שהצוות שיחק איתו: 
יואב: אחד הדברים שמאוד אהבתי בפרוייקט הזה הוא קביעת חוקים לעולם שיצרנו. למשל, הגבלנו את פלטת הצבעים לחמישה צבעים, במחשבה שבעולם האמיתי היוצר של המכונה היה מוגבל מבחינת הצבעים שברשותו, מגבלה שלא קיימת בעולם הדיגיטלי. ההגבלה הזו היא שהביאה להרבה לפתרונות יצירתיים שיצרו שילובים שלא היינו מגיעים אליהם אחרת. עוד החלטה היא שהדמויות לא יוכלו לזוז על דעת עצמן. הן פשוט בובות מכניות עם דפוס פעולה קבוע. ומכאן נוצר האתגר של ליצור אשליה שהדמויות חושבות ומרגישות בעזרת החלטות סינמטיות של קומזפציה, עריכה, תאורה ועוד.
סקיצות ראושניות של עובדיה בנישו:
הסרט שבר את הרשתות החברתיות ביומיים האחרונים! מה היו התגובות שקיבלתם?
אורי ויואב: התגובות היסטריות, לרגע לא חשבנו שזה יתקבל בצורה הזאת. האמנו בקליפ, אבל לא בסדר גדול הזה, כל הסיפור היה מדהים והזוי. אחד הדברים המרתקים היה לקרוא את התגובות ב-reddit, אנשים שם אומרים בדיוק את מה שהם חושבים, לטוב ולרע – מה שבעיקר ריתק היה לקרוא את הפרשנוית השונות, ועד כמה אנשים שונים מפרשנים את זה בצורות אחרות לגמרי.
האם נראה עוד שיתופי פעולה שלכם בהמשך?
כרגע אנחנו בהתאוששות. היינו כל כך בתוך הפרוייקט בחודשים האחרונים שלא היה לנו זמן לעצור ולחשוב מה הלאה.זה לדעתינו לטובה, לא תמיד נכון לתכנן יותר מדי קדימה, בטח לא בעולם הדינמי שלנו. אנחנו ממשיכים כל אחד בדרכו העצמאית ובטוחים שעוד יצטלבו דרכנו, נוצר כאן צוות מדהים מלא אנרגיה וכימיה – וכשיגיע הפרוייקט הנכון נשמח לעבוד יחד שוב.
הפקה: אורי לוטן ויואב שטיבלמן
במאי: אורי לוטן
במאי משנה: יואב שטיבלמן
מעצב ראשי: עובדיה בנישו
עיצוב נוסף: אבנר גלר
אחראי תאורה ושיידינג: יוסי רפאלי
תאורה: אורי לוטן, רוב שוולטר
סטוריבורד: יואב שטיבלמן
טיקסטור:יוסי רפאלי, דור בן דיין
מידול וריגגינג: אורי לוטן, אור פלג, אור עופרי
אנימציה: יואב שטיבלמן, טובי פדרסון, רון פולישוק
אפקטים: פנומנה לבס
קומפוזיטיג: אורי לוטן, איליה מרכוס
קולורינג: איליה מרכוס
ועוד משהו לשטוף איתו את העיניים – יש גם בובות שאבא של יואב הכין לכל הצוות. מקסים.
האתר של עובדיה בנישו, המעצב הראשי