דניאלה קופלרבזמן שישנתם בסוף השבוע, זכתה אנימטורית ישראלית בפרס הגדול של פסטיבל האינדי סלאמדאנס. השג חסר תקדים לאנימציה הישראלית. דנה גרייס וינדזור, בוגרת בצלאל 2013, זכתה בפרס הגדול של הפסטיבל ששם לו למטרה להקרין יוצרים עצמאיים cutting edge עם סרט ששמו "Shalva" וכן, זה מה שאתם חושבים שזה. והוא בעברית!
שלווה הוא סרט שנה א' של דנה מבית הספר לאנימציה Cal Arts הידוע. בניגוד לבתי ספר אמריקאים אחרים שמתמקדים רק בפנים המסחריים יותר של האנימציה, בקאל ארטס ישנן שתי האופציות. תואר ראשון בcharacter animation נוטה להיות "מסלול ישיר לדיסני ופיקסאר" (מהמחלקה הזו יצא ג'ון לסטר ורוב רובו של צוות ההקמה של פיקסאר) והמחלקה לאנימציה נסיונית נוטה לקחת אליה גם אמנים עם ראש אחר. במקרה של דנה גרייס – אחר לגמרי. "שלווה", הזוכה הגדול בסלאמדאנס שעוד לא יצא לרשת אבל אפשר לראות את הטריילר שלו, עוסק בגוף נשי, היכולת לקחת ממנו חופשה או להרוס אותו, לפי בחירתה של מי שהוא באמת שייך לה.
שלווה/SHALVA (=Tranquility) Trailer from Dan G. Windsor on Vimeo.
לשאלה "אז איך נולד הסרט?" עונה דנה גרייס: "התחלתי לעשות קרב מגע בניו יורק בעקבות כמה סיטואציות לא נעימות. וזה מוזר, כי לא הרגשתי את הישראליות שבי בעודי בישראל אבל זה נתן לי הרגשה דווקא מאוד חיוביות וחזקה לגבי הזהות שלי. קרב מגע עזר לי להרגיש ביטחון עצמי ברגעים שהרגשתי בהם בעבר מאוד חלשה. עם המעבר לסנטה קלריטה, איפה שהקמפוס של קאל ארטס, לא יכלתי להמשיך להתאמן כמו שהייתי בניו יורק (חמישה בקרים בשבוע), והתמודדתי עם קשיים חדשים. הצורך לבנות מחדש חייים במקום זר, הנסיעות המתישות באופניים לצד המכוניות…התחלתי לחוות חרדה מאוד מקפיאה. ניסיתי להתמודד עם זה דרך מדיטציה ועיבדתי את התחושות האלה, יחד עם תחושה של כעס,ביצירה של ״שלווה״. היכולת להמציא דמות, דמות ריקה, objectified, שמעוצבת כמו.. ליצן סקסי וריק.. סגורה בכלוב זכוכית.. ואז לתת לה את כל הכוח להרוס שאני לא יכלתי לחוות במציאות שלי.. הרגיש מאוד נכון. עבדתי מהאינטואיציה שלי.. במקום הקול של מדריך קרב מגע נכנס לסרט קולה של מדריכת מדיטציה.הדמות עוברת מין תהליך מדיטציה.. שהופך לתנועות של הגנה עצמית.. ואז שבירה של.. הכל. היא מגדלת שרירים. והיא הופכת למפלצת. וזה מה שרציתי להיות במציאות, ולא יכלתי."
עוד בסרט הגמר שלה בבצלאל, עסקה דנה באי נוחות מול מקום וגוף. את הסרט ג'רוזין, יצרה תוך שימוש באיקונים ידועים של ירושלים בה חיה בתקופת לימודיה קרי, הרכבת הקלה, העיר העתיקה וכיוב'. ואל הנוכח והקיים, הוסיפהמשטרה חשאית דמויית ואגינות (כן כן!) שרודפת את הגיבור עד חורמה… יותר אינדי מזה אין.
\\\ JERUZINE /// from Dan G. Windsor on Vimeo.
אחרי סיום לימודיה בבצלאל, עברה דנה גרייס לניו יורק, גרה בברוקלין ושם בילתה שש שנים בעבודות פרילנס והתעמקה בנושאי מד"ב ודיסטופיה. "המעבר לאמריקה חשף אותי להרבה דברים שלא הייתי מודעת אליהם כשהייתי בישראל. דבר ראשון הייתי הרבה יותר מודעת לאנימציות חשוכות של מזרח אירופה ולפתע נפתח לפניי עולם מטורף של כל מה שקורה עם אדולט סווים וגם אנימה, לא תוכניות טלוויזיה אלא סרטים עמוקים ומדהימים שממש דוחפים את הגבולות של אנימציה" היא מספרת. היא התחברה עם הכותב תום חביב, שנתן לה לעבד את סיפורו "וייקריוס" לסרט אנימציה בהשתתפות "כל החברות שהכירה באותה תקופה" לדבריה. "בניו יורק ההיכרות שלי עם אנשים נפלאים שאוהבים אנימציה פתחה גם הבנה חדשה עבורי בעניין של ייצוג. ידעתי שיש בעייתיות בייצוג של נשים באנימציה אבל אף פעם לא באמת ישבתי וחשבתי על זה. לפני שהתחלתי לעבוד על הסרט הייתי מדברת הרבה עם חברות שאוהבות אנימציה, ואינן לבנות, והן דיברו על זה שהן לא מיוצגות באנימציה. או אם הן כן, זה תמיד סטריאוטיפ של ג׳יני קסום, בחורה זולה או גנגסטאר מסוכן. התחלתי לקרוא על זה.. about tropes and stereotypes והחלטתי שוייקריוס יהיה הזדמנות נפלאה שהן ישחקו דמויות אינטליגנטיות, קוויריות, בעולם קסום ומפחיד. זה היה חוויה מעצבת בשבילי, כשאני חושבת על ייצוג נשים" אומרת דנה גרייס.
Vicarious from Dan G. Windsor on Vimeo.
בחודשים הקרובים תעבוד דנה גרייס על סרטה הבא, סרט גמר שיקרא "עולם". סרט שיעסוק בסדרת שיחות עם נשים ישראליות על החוויות שעיצבו אותן להיות מי שהן..! "חייתי בלונדון ובניו יורק וחייתי את הסטריאוטיפ הזה של "אישה ישראלית" אומרת דנה גרייס."קראו לי אגרסיבית, אסרטיבית, קולנית, אקזוטית ומה לא. אבל יש ככ הרבה יותר בדימוי הזה ממה שנראה על פני השטח, ואת זה אני רוצה לחקור, מנקודת המבט של הנשים עצמן."
לשאלה "מה התכניות אחרי סוף הלימודים בקאל ארטס?" עונה דנה גרייס: "התוכניות הן קצת בידיים שלי וקצת בידיים של היקום. מקווה להצליח לפתח פלטפורמה לתוכנית אנימציה בסגנון העונה הראשונה של Aeon Flux דרך העבודה על התזה שלי, ״עולם״. וגם כמובן, מקווה להמשיך וליצור סרטים, יותר ארוכים מ6 דקות דרך שיתופי פעולה עם סופרים ובמאים של live action. ועוד מיוזיק וידאוז! זה תמיד כיף ומשונה".
לנו נשאר רק לחכות בסבלנות לסרט הנוכחי שיעלה לרשת, ולהסתקרן.. ולשמוח עם דנה על ההשג הנוכחי.
אגב יש עוד ראיון מקסים באנגלית איתה ממש כאן.