לילי

"לילי" הוא סרט עצמאי קצר הנעשה בסטודיו של תום וחני.

הסרט, באורך של 10 דקות, נעשה כולו בסטופ מושן והסתובב באינספור פסטיבלים מסביב לעולם.

הרעיון של הסרט התסובב אצל חני דומבה הרבה זמן בראש, עד שהפך לתסריט. לשלב ההפקה הצטרף אליה טום קוריס ומאז השניים עובדים יחד על פרוייקטים מגוונים בטכניקת הסטופ מושן. 

"נושא ההתבגרות מאוד מעסיק אותי" מספרת חני דומבה "בעיקר השאלה האם באמת יש דבר כזה התבגרות, הרי בפנים כולם ילדים. ניסיתי להעביר את החוויה של הקיפאון בזמן, הנסיון להאחז בילדות למרות שספק אם היא עדיין שם. אני רואה את המקום הזה אצל הרבה אנשים. יש כאלה שזה ממש נתקע אצלם, כמו שקורה ללילי בסרט. בעיני לילי כבר מבוגרת בתחילת הסרט אבל היא עדיין רואה את עצמה בתור ילדה. היא תקועה בזכרונות, וחיה במציאות אחרת. אבל היא לא מצליחה להנות מהילדות שלה, היא פשוט יושבת על הגג ושומרת עליה שלא תברח. כשהסופה מגיעה היא מאלצת את לילי לצאת מהקיפאון, ורק אז היא מצליחה לחוות את הילדות ולהנות ממנה."

בשביל להבין איך ליצור את העולם של לילי, היו צריכים תום וחני להכנס לראש של ילדה ולחשוב כיצד היא מדמיינת את העולם שלה. 

"רצינו שהסרט יעביר ילדות ישראלית אבל גם משהו אוניברסלי. ההשראה הויזואלית הגיעה בעיקר מהילדות שלנו. עשינו תחקיר על התקופה הזאת בארץ. כדי להבין איך נראו אז בגדים וצעצועים הלכנו לחנויות יד שניה, חיפשנו אוספים, דפדפנו בהרבה אלבומים ישנים, והתאמנו את העיצוב של הכל לתקופה. הצבעוניות בסרט היא צהבהבה למדי, ובחלקה די מונוכרומטית, גם בגלל סופת החול שמופיעה בחלק גדול מהסרט וגם כי אלה הצבעים שמייצגים את התקופה בעינינו. תקופה שבה שכונות הפרברים גבלו בשטחים פתוחים והיו איזורי דיונות או כורכר ליד הבית, שהיה אפשר לשחק בהם או לבנות מחנה. אלה היו משחקי ילדות שעושים הרבה שימוש בטבע ובדמיון ומייצגים איזושהי תמימות שספק אם קיימת היום."

fc0b39_3c479d116bbf41f2b6542afb5d4a64e7

טכניקת הסטופ מושן מייצרת הרבה אתגרים 

"בגלל שמדובר בסטופמושן, תמיד יש דברים לא צפויים, ביחוד אם עובדים עם חומרים חדשים או ממציאים כל מיני טכניקות תוך כדי עבודה. אבל זה גם חלק מהכיף. למשל, עבדנו הרבה עם יציקות סיליקון, שזו טכניקה יחסית ארוכה עם המתנה בין שלב לשלב: כשיוצקים את הסיליקון לתבנית מחכים כמה שעות עד הפתיחה שבהן אי אפשר לדעת מה קורה שם בפנים. רק לאחר ההמתנה יודעים אם היציקה הצליחה או שצריך לחזור שוב על התהליך. בהרבה מקרים היה מאתגר למצוא חלק ספציפי שהיינו צריכים, למשל העץ בחצר של לילי שבסופו של דבר מצאנו ביער, או גדר הרשת שלקח המון זמן למצוא משהו בקנה מידה מתאים."

ולמה בכל זאת סטופמושן? 

"כי הכי כיף לשחק בבובות, אולי פשוט לא באמת התבגרנו. שום טכניקה אחרת לא מחליפה בעיני את החומר, התחושה שאפשר כמעט לגעת בזה דרך המסך. הקסם של עצמים פיזיים שזזים מעצמם. בנוסף, הטכניקה משלבת הרבה סוגים של יצירה שאנחנו אוהבים, כמו ציור, פיסול, צילום, עריכה, בניה, עיצוב, תפירה."

fc0b39_adf4a1fea8d24bcaae3a50362bf0136c

"לכל אחד מאיתנו יש את התחומים שהוא יותר מתמקד בהם אבל שנינו עושים קצת מהכל. יש הרבה גיוון בעבודה הזאת. כל הזמן מתנסים בחומרים חדשים. להרבה דברים אין פיתרונות קיימים וצריך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. אם זה למצוא חומר שידמה משהו אחר, או לבנות מכשירים שלא קיימים כמו אמצעים להזזה מדויקת של חפצים. אתגר נוסף הוא למצוא חומרים מתאימים שאפשר לעבוד איתם בקנה מידה קטן."

image

וככה נבנה הסט:

כנסו לאתר של תום וחני וצפו בעוד עבודו סטופמושן!