להסיר את האבק מעל רחוב הירקון – שני סרטי אנימציה קצרים מאת אלכס קלקסבר

שני סרטים קצרים שיצר אלכס קלקסבר בשנתו השלישית ללימודי אנימציה בבצלאל, מתעסקים ברגישות ומקוריות בתווך שבין עולם המציאות לדמיון ופנטזיה. אלכס עושה שימוש יצירתי בכלים האנימטיביים שיש ברשותו כדי להפיח חיים בזכרונות ילדות ודמיון, ולשתף את הצופים בנקודת מבטו האישית על העולם.

אלכס, אשר בשנת לימודיו האחרונה וכבר התארח אצלנו במונפש בראיון על זכייתו בלופ-דלופ, מספר לנו כעת על העולמות המיוחדים ותהליך העבודה שעומדים מאחורי הסרטים "רחוב הירקון" ו"אבק".

מאיפה באה ההשראה לסרט רחוב הירקון

"בגיל שש עליתי לארץ יחד עם ההורים וגרנו באחד מאותם בנייני בטון ישנים של "שיכון עובדים". השכונה הזו היא למעשה המקום בו גדלתי. בתקופות לחוצות, הייתי נוסע לאחת השכונות היותר אפרוריות ומשעממות שיש בראשון והייתי משוטט בה להנאתי ללא מטרה. היה בזה משהו תרפי ומרגיע, משהו שמסדר את המחשבות.

גיליתי שכמעט כל החלומות שלי, מוזרים ומבולבלים ככל שיהיו, מתרחשים ברחוב הירקון. ניסיתי לתעד איך זה מרגיש להסתובב ברחוב הזה ויצאתי לאחד השיטוטים האלה שלי עם מצלמה וחצובה. אחר כך ערכתי את החומרים שצילמתי ופשוט לא הצלחתי להבין – למה הכל נראה כל כך משעמם?! כשאני בשכונה הזאת, זה אחרת לגמרי. נורא נחמד לי שם, אני מרגיש שיש איזו אסתטיקה ייחודית בבניינים האלה, שיש שם משהו סוריאליסטי, חלומי כמעט. אבל כשאני צופה במה שצילמתי, זה נראה סתמי. סתם שכונה. אפילו לא מכוערת מספיק כדי להיות מעניינת. לכן החלטתי לשחזר את מה שאני זוכר מהשכונה הזאת ולהראות את הפער בין הראייה שלי לבין מה שיש שם באמת."

1 (1)

מה היה הכי מאתגר בעבודה על הסרט הזה? מה הכי מהנה?

"אחד האתגרים הכי גדולים בשבילי בסרט הזה היה לעשות את הקריינות. אני עדיין חושב שהיא לא יצאה טוב, אבל אני סוג של שלם איתה כי זה הכי טוב שהצלחתי לעשות. מצד שני למדתי משהו ממש מעניין על סוג כזה של סרטים ועל קריינות – לפעמים לכתוב טקסט ולקריין אותו יכול לעזור לבנות את הסרט. בהתחלה לא היה לי מושג מה יהיה המבנה של הסרט, מה יבוא קודם ומה יהיה בסוף. אז כתבתי טקסט מאוד מאוד ארוך ומפורט – רצף מחשבות שכביכול עובר לי בראש כשאני משוטט בשכונה שלי. הקלטתי את הטקסט הזה וערכתי את הסרט על פיו.

מה שהיה הכי מהנה זה תהליך העבודה המאוד משוחרר. יכולתי לעבוד איך שבא לי, ללכת בעקבות תחושות בטן ואינטואיציות, לנסות מלא דברים וגם לזרוק מלא דברים לפח. הייתי בוחר לעשות דברים שכביכול לא היה לי באמת אפשרות לעשות כמו סצנת צונאמי, או להראות את השכונה שלי ככוכב לכת בחלל. בסרט מקצועי היו ממדלים את זה בתלת, אבל אני לא ידעתי תלת, אז מצאתי דרכים חלופיות לעשות את זה, שבדיעבד אני מרוצה מהן אפילו יותר."

איך זה היה בשבילך לחזור אל הדימויים האלו מהילדות? האם הגשמת איזה חלום קטן שהיה לך להחיות אותם מחדש?

"זו לגמרי הייתה הגשמה של חלום בשבילי. זה קסם שאפשר לעשות את זה, להשתמש באנימציה כדי להראות משהו שנמצא לך בתוך הראש. זה מדהים איך חישובים אלקטרוניים של תוכנות כמו אפטר אפקטס, אוסף של קטעי וידאו שצורפו בצורה מסוימת, חומרים כמו פלסטלינה וקרטון, חצובה ומצלמת וידאו, יוצרים משהו שלא הצלחתי עד כה להסביר במילים."

2 (1)

תוכל להרחיב קצת על הנסיעה שלך עם הסרט לטורונטו והשתתפות הסרט שם?

"זכיתי בתחרות המלגות לסטודנטים לקולנוע בירושלים באמצעות תרומה מ- Sir Jack Lyons Charitable Trust. הפרס כולל מענק כספי, שליחת הסרט לפסטיבל הסרטים היהודי בטורונטו (לשם הוא התקבל), וטיסה מקצועית לקנדה. אני מאוד מתרגש לקראת הטיסה הזו והקרנת הסרט בפסטיבל. זה נותן לי המון בטחון להמשיך לעשות את מה שאני הכי אוהב לעשות."

למעשה שני הסרטים מתעסקים במתח שבין עולם המציאות של המבוגרים אל מול עולם הדמיון והפנטזיה של הילדות. האם הילדות שלך היא מקור השראה דומיננטי עבורך ליצירה? 

"האמת שלא בדיוק, למרות שהיו צעקות גם בבית שלי, לכן הסיטואציה מוכרת לי. מקור השראה הוא יותר משהו מילדות של אנשים שאני מכיר. למרות זאת, הדבר העיקרי ב"אבק" זה תחושה שאני מאוד יכול להזדהות איתה, של הרצון להתנתק מהעולם החיצוני ופשוט להעלם."

 הבחנתי בדמות שחוזרת בשני הסרטים – ארנב האבק. ספר עליה, האם היא דמות שליוותה אותך כילד?

 "באנגלית, לגושי אבק קוראים 'Dust Bunnies' – זו הסיבה שהחלטתי שהיצור הזה צריך להיות דמוי ארנב. רציתי שהוא יהיה חמוד וקריפי בו בזמן.
ארנב האבק בסרט "אבק" מעלים דברים שאף אחד לא צריך – למשל בורג או מטבע של עשר אגורות שנפלו מתחת למיטה. גם הילד מרגיש שאף אחד לא צריך אותו ולא מתייחס לקיומו, לכן הוא מבקש מהארנב לעשות לו את מה שהוא עושה לחפצים האבודים.

בסרט "רחוב הירקון" כל ציורי הילדות אמתיים פרט לציור של ארנב האבק. הציור הזה מזויף – ציירתי אותו במהלך העבודה על הסרט. רציתי לעשות קישור ייחודי בין הסרטים וגם לנסות לעשות אנימציית סטופמושן של הדמות מהסרט המצויר שלי."

8 - Frames

ספר לנו קצת על תהליך העבודה על הסרט 'אבק'.

"בסרט "אבק" מאוד השקעתי באנימטיק. לא התייחסתי אליו כאל סקיצה, אלא כאל הסרט עצמו. בסופו של דבר המראה של האנימטיק הכתיב את המראה הסופי של הסרט. ציירתי את הסקיצות לסרט בצבע לבן על גבי דף שחור – חשבתי שזה הגיוני כי הסרט מתרחש בחדר חשוך. בסופו של דבר החלטתי לא לצבוע את הסרט ושהגימור שלו יהיה מינימליסטי – פשוט קו לבן על רקע שחור, ורק הארנב יהיה בצבע אפור.

חוץ מזה, עשיתי גם את המוזיקה והסאונד ב"אבק", כמו בכל הסרטים שלי. מה שהיה מעניין, זה שבהתחלה הלחנתי קטע בפסנתר עליו הלבשתי שכבות של סאונדים כמו נעימה שעשיתי עם הקול שלי, תיבת נגינה שבורה שהקלטתי, הד של הקשה על צלחות ועוד צלילים שונים. התוצר הסופי היה נשמע קיטשי ולכן מחקתי את השכבה של הפסנתר. כך נוצרה המוזיקה בסרט. היא בעצם כל התוספות לקטע הפסנתר שבסוף הורדתי."

בכל עבודותיך עד כה אתה מרבה להשתמש בטכניקות שונות של אנימציה. איך אתה מתאים כל טכניקה לסרט? 

 "מאוד הייתי רוצה להגיד שהכל בסרטים שלי הוא תוצאה של בחירה מודעת ואני במאה אחוז אחראי לבחירה בטכניקות כאלה ואחרות, אך זה לא יהיה ממש נכון. חלק מהבחירות שלי נובעות מאילוצים, כמו למשל הרצון לעשות שוט של סרט הוליוודי בלי אמצעים מתאימים. בדרך כלל, אני לא אומר לעצמי "זה בלתי אפשרי" אני אומר לעצמי: "אוקי, איך אני בכל זאת יכול לעשות את זה?" וכך נולדים כל מיני רעיונות הזויים כמו לפסל כוכב לכת מפלסטלינה, להדביק אותו על מאוורר שוכב ולצלם אותו על רקע שחור או לצלם שקית ניילון שהלבשתי על נורת שולחן וליצור מזה את השמש השוקעת ב"רחוב הירקון"."

3 (1)

ולסיום, מה זו אנימציה בשבילך? מה בעצם אתה אוהב ומחפש במדיום הזה?

"אנימציה בשבילי היא הרחבה של הקולנוע. אני לא רואה הפרדה בין שני המדיומים האלה, אני חושב שהם משלימים זה את זה. אנימציה היא כלי, כמו כל דבר אחר, כדי לעשות סרטים טובים. מה שאני שואף לעשות בחיי זה ליצור סרטים טובים. להצליח להיאחז ברעיונות והדימויים האלה שיש לי בראש ולהביא את זה לידי ביטוי, כדי שאנשים אחרים יוכלו לראות, להבין ולחוש בזה."

תודה אלכס! אנו נמתין בסבלנות לראות את סרט הגמר שלך בקיץ הקרוב…