אבנר גלר – אמן קונספט באולפני דרימוורקס

אבנר גלר הוא מעצב קונספט ואנימטור העובד בחמש השנים האחרונות באולפני דרימוורקס. הוא עבד בין השאר על הסרטים "הפינגווינים ממדגסקר" , "מר פיבודי ושרמן"  "טרולים" ועכשיו עובד על פיתוח "טרולים 2".

"במשך שנים חלמתי לעבוד על סרטים בתעשייה באמריקאית וידעתי שאני חייב ללמוד ולהשתפר בשביל שיהיה לי אזשהו סיכוי" מספר גלר. "רציתי ללמוד אנימציית תלת מימד. בארץ התחום הזה עוד לא היה מפותח מספיק ואחרי בירורים רבים החלטתי שלעבור לארה"ב יהיה המסלול הנכון בשבילי."
כך מצא את עצמו, יחד עם חברו לירון טופז,  בבית הספר היוקרתי רינגלינג שבפלורידה. 
"עיקר הדגש הוא על תלת אבל נוגעים גם בעיצוב, קונספט וכתיבת סיפור. בגדול זוהי תכנית לג'נרליסיטים בה לומדים את כל התחומים על מנת לעשות סרט עצמאי. לי היה חשוב מאד לעשות סרט ומאחר וזה חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים, רינגלינג היה הבחירה המתאימה בשבילי. בנוסף ביה"ס מאד מקושר לתעשייה בארה"ב. הם מביאים נציגים מכל הסטודיואים לעשות הרצאות וראיונות עבודה כך שהדגש המקצועי והדגש על עבודה הוא מאד נוכח. השנה אני ולירון טסנו חזרה לרינגלינג מטעם דרימוורקס לעשות מספר הרצאות וביקורת עבודות. זה היה מאד מרגש ומוזר להיות פתאום בצד השני."
200_ag
גלר סיים את הלימודים ב-2011 וסרט הגמר שלו, "Defective Detective" אותו יצר עם סטיבי לואיס, זכה במדלית הארד בטקס האוסקר לסטודנטים:

 ההצלחה של סרט הגמר הובילה את גלר להתמחות בפיקסאר בתום הלימודים,  במהלכה הבין שהוא מתעניין יותר בארט מאשר באנימציה והקדיש את מיטב זמנו בבנית פרוטפוליו מתאים. וכך- כאשר אולפני דרימוורקס פנו אליו, הוא היה מוכן. 
bergen_town_ag
אמן הקונספט מוביל את הנראות של הסרט – החל מהדמויות והרקעים ועד לפרטים והאביזרים הקטנים ביותר שנראים במסך. כמה זמן לוקח התהליך?
"אמן קונספט יכול לעבוד בשלבים שונים של ההפקה. מחלקת הארט עובדת בהיקף שונה לאורך הסרט. בתחילת ההפקה, בזמן שהתסריט עדיין נכתב, בדרך כלל יש אמן או שניים שעובדים על פיתוח ראשוני של קונספטים. השלב הזה יכול להמשך בסביבות החצי שנה. כשהקונספט הכללי סגור מתחילים להכנס לשלב ההפקה עצמה, ואז מחלקת הארט גדלה למשהו כמו 7 אמנים. בשלב הזה השפה הויזואלית כבר ברורה אבל עדיין יש הרבה לוקיישנים ספציפים לעצב וגם את כל הפרטים הקטנים שרואים על המסך.  אם אמן עובד על סרט משלב הפיתוח עד סוף ההפקה זה יכול להיות תהליך של 3 שנים בערך."
 grabble_ag
כל הארט של הסרט נעשה בדו מימד. מה קורה כאשר מגיע הזמן לעבור לתלת מימד? האם דברים הולכים לאיבוד במעבר בין הטכניקות?
"המזל והיתרון הגדול בלעבוד בסטודיו גדול כמו דריםוורקס הוא שכל האמנים במחלקות האחרות (מודלינג, שיידינג, תאורה וכו') הם אנשים מאד מוכשרים שמבינם איך לעשות תרגום מעיצובי דו מימד לתלת מימד. כמובן שיש הרבה הלוך ושוב בינם לבין מחלקת הארט בכדי לוודא שהכל נראה כמו שצריך, אבל בדרך כלל לוקחים את הזמן הנדרש כדי שהתרגום יהיה מאד נאמן לציור ושדברים לא ילכו לאיבוד."
 Bunker_interior_ag
מציאת הנישה שלך, בחינה מתמדת של הסביבה ושיתוף פרוייקטים אישיים הם כללי מפתח לכלל האנימטורים, לא רק בח"ול. 
"אני חושב שאחד האתגרים הגדולים מבחינתי היה להבין מה אני רוצה לעשות. מאחר ואני אוהב לעשות הרבה דברים שקשורים בתחום היה לי קצת קשה להתפקס, והסטודיואים (בייחוד הגדולים) מחפשים אנשים שמאד ממוקדים על תחום אחד. ברגע שהבנתי את זה ומצאתי את הנישה שלי היה לי יותר קל לבנות תיק עבודות ממוקד שבסופו של דבר השיג לי את העבודה."
"תעשיית האנימציה היא תעשייה מאד דינאמית. סטודיואים נפתחים ונסגרים, פרוייקטים מתחילים ומתבטלים. זוהי גם תעשייה מאד קטנה, ובתוך הבועה של לוס אנג'לס כולם מכירים את כולם. אחד הדברים שאני חושב מאד חשובים הם תמיד להיות עם היד על הדופק, לדעת מה קורה מסביב ומעבר לזה להמשיך תמיד לפתח פרוייקטים אישיים ולשתף אתם, בייחוד כי כשעובדים בפיתוח ( ארט, סטורי) אתה נמצא על פרוייקט לתקופה ממושכת (לפעמים 3 שנים) ולא יכול לשתף כלום בסמן הזה עד שהסרט יוצא."   
  ageller_1000_flower_moster
ייצר ארט לסרטי אנימציה של האולפנים הגדולים בחו"ל זה חלום של המון אנימטורים ומאיירים בארץ. יש לך טיפים בשבילם? 
"זה המון עבודה קשה והמון התמדה. בסופו של דבר תיק העבודות הוא מה שישיג לך את העבודה, אבל חלק עצום מזה הוא גם לדעת מה קורה בתעשייה, על מה סטודיואים עובדים, מי עובד איפה. במובן הזה להיות פיזית במרכז של כל זה מאד עוזר. יחד עם זאת זוהי תקופה שיותר ויותר אולפנים מוציאים עבודה החוצה, עובדים בשלט רחוק עם פרילאנסרים, כך שהאפשרויות הן רבות יותר מאי פעם.
אני חושב שחשוב לשמר נוכחות אינטרנטית, בין אם זה פייסבוק, אינסטאגרם, טאמבלר וכו'… הרבה אנשים משיגים הכרה כך היום, ולפעמים זה אפילו מוביל לעבודות. דבר נוסף הוא לא לפחד ליצור קשרים אם אמנים אהובים. שוב האינטרנט מאפשר זאת כל כך בקלות. אני הכרתי הרבה אמנים שאהבתי כך והיום הם חברים טובים. כל עוד כותבים בצורה מכובדת ובגובה העיננם אני חושב שזו דרך מצוינת להכיר ולהתחבר לעולם הזה יותר. אבל שוב, ברמת ה"לקבל עבודה" כל זה לא שווה הרבה אם אין בסיס של עבודות מצויינות וחשוב להקדיש שעות רבות לאימון, ללמידה של סגנונות שונים, למציאת תכנים מקוריים וכמובן לאימון מתמשך של היסודות של רישום וצבע שהם הבסיס להכל."