תאים רדומים | Compartments

סרט האנימציה הקצר של דניאלה קופלר, במאית-מפיקה, מייסדת ועורכת מונפש, הנו למעשה הקופרודוקציה הישראלית-גרמנית הראשונה לסרט אנימציה קצר.  הסרט נקנה לשידור בטלוויזיה הגרמנית ב2018, הוקרן כבר בפסטיבל הסרטים הקצרים של דרזדן, בפסטיבל אנימה מונדי בברזיל, בSICAF בקוריאה, באנימה סירוס ביוון ובנובמבר הוא יוצג בפסטיבל ברלין אינטרפילם.  
ראיון לרגל הבכורה הישראלית של הסרט שתתקיים השבוע בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. 
moneyshot

שלום דניאלה. ספרי לנו דבר ראשון קצת על מה הסרט?

דניאלה קופלר: "הסרט Compartments או בעברית "תאים רדומים", מספר את סיפורה של נטע, צעירה ישראלית שרוצה לעבור לברלין. אבא שלה הוא בן יחיד לניצולי שואה, והוא מזועזע מההחלטה ומחליט לא לדבר איתה יותר אם היא בוחרת להגר ל"שם". במידה מסוימת הסיפור הזה מתאר את מערכת היחסים שלי עם אבא שלי, אבל לא אחד לאחד."

תוכלי להרחיב על הטכניקה והבחירה העיצובית המיוחדת של הדמויות בסרט – התאים שבגופם, ועל הקשר האישי שלך לסיפור?

דניאלה קופלר: "החלטנו ליצור עולם שבו לכל הדמויות יש על החזה תאים, ארונות קטנים שבהם הם מאכסנים זיכרונות אישיים יקרים להם במיוחד. על הזיכרונות האלה יש לדמויות שליטה. אבל ברגעים מסוימים בעלילה, התאים משתלטים עליהם ומוקרנים בתוכם זיכרונות קולקטיביים, דימויים של אירועים היסטוריים שלא קרו להם אבל משפיעים ומעצבים את ההחלטות שלהם בזמן הווה.

זו הייתה דרך ויזואלית מהירה ויעילה שמצאנו כדי לתקשר את הנושא הזה שמאד עניין אותי – איך זיכרון השואה מעצב את בני הדור שלי, הדור השלישי? כולנו גדלנו במדינה שמעצבת את הזיכרון בטקסים רשמים ובמוסדות הלימוד. לחלקנו, כמו לי, יש טראומה משפחתית שמועברת מדור לדור וחורגת לגמרי מגבול ההתנהלות הסביר. אנחנו לא חושבים על זה כל כך ביום יום. זה נראה לנו נורמלי. אבל כשמספרים על זה לאנשים אחרים, במיוחד בחו"ל, מבינים כמה בעצם זה מוזר ולא סביר שההיסטוריה תהיה עד כדי כך נוכחת בחיים שלך כאן ועכשיו.

nizkor small

אני גדלתי בבית מאד דומה לבית שבו גדלה נטע, גיבורת הסרט וממש כמוה, מצאתי בגיל 8 בספר שנקרא "הסוד הנורא", הקדשה מאבא שלי שמבקשת ממני לא לסלוח לגרמנים על מה שעשו לסבא וסבתא. זו הייתה חוויה מטלטלת. הרבה מאד מהקשר שלי עם אבא שלי עד היום מתבסס על מין "מחקר" בלתי נלאה של האירועים האלה שלא קרו לנו, אלא להורים שלו.

בגיל 20 פלוס, מרדתי והלכתי להכיר את "האויב" מקרוב. עם ההכרות העמוקה מאד עם גרמניה נחשפתי במשך השנים להמון סיפורים של אנשים משני ה"צדדים", מדורות שונים שכולם קשורים לזיכרון, להתנהלות יום יומית איתו.  כל הסיפורים הקטנים שנכנסו בסופו של דבר לתוך הסרט, מבוססים על מקרים אמתיים שקרו לי ב15 שנות נסיעות תכופות למדינה שאסור לי לסלוח לה."

Compartments_Credit_Daniella_Koffler_Uli_Seis_still4

מדובר בפעם ראשונה שנעשה בארץ סרט אנימציה קצר כקו-פרודוקציה ישראלית גרמנית! מתי התחילה העבודה על הסרט ואיך התרחש שיתוף הפעולה? עם מי עבדת יחד על הסרט?

דניאלה קופלר: "זה התחיל כחלק מהרומן הלא גמור עם גרמניה. כשסיימתי את בצלאל, נסעתי לפסטיבלים עם הסרט הקודם שלי  Stairs to no end. הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים הקצרים של דרזדן ושם פגשתי את אולי סייס, אמן אנימציה גרמני שמאד התחברתי אליו ודי מהר החלטנו שאנחנו רוצים להפיק יחד סרט באורך מלא. סיפור היחסים שלי עם אבא שלי מאד עניין את אולי, ואותי ענין לראות כמה פערי מידע עדיין יש לנו, ישראלים וגרמנים זה על זה. מההתחלה ידענו שיש לנו המון חומר, מספיק ליצירת פיצ'ר אנימציה. אבל כמי שסיימו בתי ספר לאמנות ממש לפני דקה, החלטנו קודם "לבדוק את המים" ולהפיק יחד סרט קצר של 15 דק'. במשך ארבע שנות העבודה על הפרויקט הזה, למדנו המון. הבנו איך דברים עובדים בשתי המדינות לעומק. היום שנינו לא רק אמני אנימציה אלא רשמית גם מפיקי אנימציה ומאד אוהבים את החלק הזה של העשייה, שיש בו המון אתגרים וגם המון סיפוק.

art

 

layouts

 

ספרי לנו קצת על הפסקול. מי אחראי על המוסיקה בסרט?

"שותפי להפקה והעשייה האמנותית מזה עשור, איתן שפר. הוא מלחין ואיש סאונד שעבד על הרבה מאד פסקולים ועיצוב סאונד לאנימציה ותיאטרון."

איתן, אתה יכול לספר לנו מעט על הפסקול?

איתן שפר:

"מוטיב מהותי בסרט הוא השפעה של זיכרונות וזמנים. הפסקול מהדהד את ההשפעה הזו. הוא מאוד מגוון מבחינת אופי העיבוד המוזיקלי בנקודות שונות במהלך הסרט. אלמנטים מהעבר מקבלים טיפול נוסטלגי עם כלים אקוסטיים קלאסיים (רביעיית מיתרים וגיטרה קלאסית) ואספקטים מההווה, מקבלים עיבוד אלקטרוני או רוקיסטי. במהלך המסע שהדמות הראשית עוברת, ישנם רגעים שכבר לא ממש ברור מה אמיתי ומה לא עבור נטע, שם יש טיפול פסקולי שמטרתו לגרום לצופה להרגיש יחד איתה שההשפעה של הזיכרונות הקולקטיביים, מעוותת בשבילה ובשבילו את תפיסת המציאות."

ספרו לנו על ההקלטות שלכם בדרזדן?

איתן שפר:

"בגלל שזו קופרודוקציה, היתה לנו הזדמנות לעבוד על הפסקול ולהקליט חלקים נרחבים מהמוזיקה בגרמניה. עבדנו שם עם הרכב של התזמורת "דרזדנר סינפוניקר", ספציפית רביעיית כלי המיתר. הדרזדנר סינפוניקר הם תזמורת מאד לא שגרתית בגרמניה, מין "תזמורת המהפכה" שלהם, שאוהבת לעבוד על פרויקטים בינלאומיים ובמיוחד כאלה שיש להם ערך מוסף של קידום הבנה בין עמים. הסרט שלנו מאד מצא חן בעיני המנצח, מרקוס רינדט והוא מאד רצה לעבוד איתנו. בילינו עם הנגנים כמה ימים בסטודיו שיושב באמצע היער (!) והקלטנו את ההרכב.

sound

מי השחקנים שמדובבים בסרט ואיך היה לעבוד איתם? 

דניאלה קופלר: "השחקן המרכזי בסרט, הוא אבא של נטע שדיבב השחקן המדהים מיכה לבינסון ז"ל. מיכה הקליט איתנו סשן בלתי נשכח שהיה תענוג צרוף. אולי, השותף הגרמני שלנו שלא מבין עברית קרא לקול שלו "קול בן 2000 שנה". לצערי העמוק מאד מיכה לבינסון נפטר במפתיע לפני שזכה לראות את התוצר הסופי או את הקרנת הבכורה שלו בארץ. למיטב ידיעתי היינו הפרויקט האחרון שהוא הקליט. את נטע מגלמת שירלי לב, בוגרת ניסן נתיב שבעצמה היגרה לגרמניה.

pbw

הסרט קיבל עיטור חשוב ומשמח בגרמניה – מה זה למעשה?

דניאלה קופלר: "בגרמניה יש ועדה של מומחי קולנוע שמתכנסת לראות כל תוצר קולנוע גרמני שיוצא לאור. גם קולנוע לייב וגם אנימציה. לחלק מהתוצרים הם נותנים עיטורים, מין תו תקן של איכות שמקנה גישה לעוד פרסים בתוך גרמניה. אנחנו קיבלנו מהם את העיטור הגבוה ביותר "Exceptionally Valuable", וזה באמת מאד מרגש ונדיר. אנחנו חולקים את ההישג הזה עם הקופרודוקציות הישראליות-גרמניות באורך מלא "גן עדן עכשיו", "עג'מי" ו"ואלס עם באשיר". אז אנחנו מרגישים בחברה מאד טובה.."

בימים אלו את עובדת על פיתוח סרט פיצ'ר שמבוסס על "קומפרטמנטס" – ספרי לנו על התכניות להמשך? על מה את עובדת כעת?  

דניאלה קופלר: "אני עובדת בימים אלה על תסריט לסרט באורך מלא שיש לו קשר הדוק לסרט הקצר. זה הצעד הבא להגשמת החלום הראשוני שהיה לי ולאולי, להפיק סרט אנימציה שידבר על היחסים הגרמנים-ישראליים בדור הנוכחי, ובדור הבא.מאד מענין אותי לחקור מה הם האתגרים שיעמדו מול הדור הבא, כי אנחנו כבר במידה רבה "שם". איך העולם שלהם יראה? האם מבחינתם זכרון השואה יהיה משהו שלחלוטין לא מכירים, או שאנחנו ההורים בני דור שלישי "מצליחים" להעביר גם להם זכרונות קולקטיביים? בספירה הזו אני כותבת היום את הפיצ'ר העתיד לבוא מלבד פיתוח הסרט באורך מלא, אנחנו בשלבי פיתוח מתקדמים לשתי סדרות חדשות. ונכנסים ממש בקרוב גם להפקת אנימציה של סרט דוקומנטרי גרמני."

 

לאתר הסרט

לעמוד הפייסבוק של הסרט