קסם החומר – אנימציה בחימר

לא קל לעשות אנימציה. קשה עוד יותר ליצור אנימציה בטכניקת הסטופ מושן. וקשה שבעתיים – לעשות זאת בחימר. בעוד שבאנימצית  שנעשית מול המחשב ניתן לחזור אחורה, לשנות ולתקן פריימים סוררים, בעבודה בטכניקת הסטופ מושן אין את האפשרות הזאת : כל פריים בסרט מצולם במצלמת סטילס ומה שצולם – זה מה יש.  עמדתם שעות רבות על סצינה ארוכה והזזתם משהו בכיוון הלא נכון? גיליתם שעשיתם טעות? כנראה שזהו, צריך להתחיל הכל מהתחלה. בעבודה על סרט סטופ מושן העשוי חימר נתקלים בעוד קשיים מכיוון שהחומר מתייבש במהירות, וככל שהוא מתייבש כך קשה יותר להזיז אותו. אך ברגע שמתגברים על הקשיים ניתן ליצור איתו יצירות קסומות.

אחת מהן היא "warm snow", של אירה אלשנסקי אותו יצרה כפרוייקט הגמר שלה בבצלאל.
הסרט היוצא דופן ברגישות שלו, מציג מערכת יחסים בין אב לביתו שבמרכזה געגועים לעבר, ל"ימים של פעם". הסרט הסתובב בפסטיבלים סביב העולם ובין השאר זכה כסרט הסטודנטים הטוב ביותר בפסטיבל הפתוח לסרטי אנימציה לשנת 2015 בסוזדל רוסיה.

קצת על אירה-היא נולדה וגדלה במוסקבה, לאחר הלימודים מצאה את עצמה במבחני הכניסה של בצלאל, התקבלה ועלתה לארץ. היא מספרת על הסרט:
" רציתי להעביר תחושת אהבה כלפי ההורים למרות שלפעמים קשה לבטא את זה במילים וגם מאחורי שגרה שוכחים עד כמה הקשר הזה חשוב"

האם זו הייתה ההתנסות הראשונה שלך עם החימר?
"התחלתי לפסל בחימר בגיל 8. היה לי מורה בשם מרט בבין שהוא היה כמו האבא האמנותי שלי מאז שהתחלתי ללכת לחוג שלו בבית ספר ועד מותו ב2010. אני מרגישה חימר עם כל ליבי. בשנה ג של בצלאל עשיתי 2 סרטים מחימר ואחד מהם, "זהב לבן", אפילו השתתף בכל מני פסטיבלים ברחבי העולם"

כיצד בנית את הסטים בסרט
"בסטודיו בבצלאל בניתי שולחן בגודל אמיתי עם חפצים אמתיים. גם הדבקתי קיר וחצי של טפטים שהביאו לי במיוחד מרוסיה. הבאתי דלת ממקרר שבמקרה מצאתי בפח זבל בבצלאל (!) וקשרתי אותה לקיר. הדמויות כאשר הן יושבות מסביב לשולחן, מצולמות כל אחת בנפרד על רקע לבן ואת כל הרקעים שרואים אמא שלי צילמה במטבח שלנו במוסקבה.  אח"כ הכל מחובר יחד עם הרבה עבודה במחשב כמובן."

חימר זה חומר שמאוד קשה לעבוד איתו, הוא מתייבש במהירות במיוחד מתחת לנורות החמות שיוצרות את התאורה היפה בסרט.  כל שוט לוקח לפחות מספר שעות של צילומים, איך הסתדת?
"כדי שחימר לא יתייבש עבדתי עם מזגן בטמפרטורה נמוכה מאוד. ואפילו קניתי מכשיר אדים אבל לא כל כך השתמשתי בו כי שחשבתי שהוא עושה ריצודים בפריים. אחרי כל יום צילומים, הייתי צריכה לארוז את הדמויות בשקיות פלסטיק, וגם להרטיב אותן במשך היום."

איך יצרת את השלג?
"לגביי השלג יש סיפור מצחיק – ברוב הסיקוונס הוא עשוי מסוכר מודבק על מבנה מגזריי נייר, מה שהייתי צריכה להכין מחדש כל פעם שהתלכלך מהחימר. אבל זה לא עבד לי בלונג שוטים.  באתי לחנות באוניברסיטה וקניתי 3 קילו של קמח ו 3 של סוכר. המוכר אמר לי ״אני יודע איפה את לומדת״.

והבעיה הכי גדולה שנתקלתי בה זה שסוכר + חימר + יותר מיום אחד ביחד = ריח הכי נוראי שאתם יכולים לדמיין. ובגלל שלא יכולתי לפסל דמויות כל פעם מחדש הייתי צריכה להתמודד עם זה…"

ואיך ההורים שלך הגיבו לסרט?
"אבא חושב שהסרט נגמר לא נכון. הוא אומר שהבת צריכה להגיד בסוף : ״כן אבא, תודה רבה, אשמח לטעום מלפפון חמוץ״.
אבל ברצינות הם אוהבים את הסרט ואין לאבא שום בעיה להיות גיבור בו. הם היו שותפים בתהליך ונתנו לי חופש מוחלט לחשיפת הנושא בכל רמה שאני צריכה ואני מאוד מעריכה את זה!"

עוד סרט מצויין שנעשה בחימר הוא של אם-לי נוי ולירן קפל, שנעשה בחמישה ימים בלבד במסגרת תחרות מרטון 2012.

הסרט הוא מחווה לDimentions of Dialog של אמן הצ'כי יאן שוואנקמייר משנת 1982 (ניתן לדלג לדקה 5 בקישור)

סרט סטופ- מושן נוסף העשוי מחימר שהחלטתי להעלות לפה הוא "Im RAHMEN" של Evgenia Gostrer , אמנית רוסיה שמתגוררת בגרמניה. הטכניקה של האמנית מעוררת התפעלות ואי אפשר להוריד ממנו את העיניים.