מחול פוגש אנימציה

החיבור בין מחול ואנימציה אינו חיבור טריוויאלי.  סרט שמשלב אנימציה ומחול, או יוצר מחול באנימציה, דורש שיתוף פעולה מלא בין היוצרים מהתחומים השונים ומחייב המון אהבה לתחום.

אומרים שאנימטורים הם שחקנים ביישנים – אז חלק מאיתנו הם גם רקדנים בנשתמם:

הסרט "יום" הוא חלק מפרוייקט שיצרו יחד אוסי ולד – אמנית אנימציה,  ואפרת רובין – כוריאוגרפית, רקדנית, ואמנית רב תחומית.

אפרת רובין למדה כוריאוגרפיה ב- PARTS שבבלגיה ולאחר מכן הגיעה לבצלאל ללמוד תקשורת חזותית, שם הכירה את אוסי וולד שהייתה סטודנטית לאנימציה עם רקע בריקוד והמון אהבה לתחום. במקביל לעבודה של אוסי  על הסרט "וואלס עם בשיר "  החליטו השתיים לעבוד על מופע משותף שישלב מחול ואנימציה.

אוסי ולד מספרת:

בחרנו את הספר "איש ישן" של ז'ורז פרק, ששתינו התחברנו אליו, כנקודת מוצא. וקבענו שמידי יום רביעי אחרי העבודה נפגש בסטודיו ונעשה סדנה – פעם אני אערוך לה סדנת אנימציה ופעם היא תעשה לי סדנת אימפרוביזציה. החומרים של המחקר הזה היו נקודת המוצא של המופע שיצרנו. אחר כך כתבנו סוג של תסריט והתחלנו לפתח את המופע. המופע היתה עבודת סולו של אפרת ובהתחלה אפילו לא היה לנו דד ליין מוגדר – כך שיכולנו לעבוד על הפרוייקט כמה שרצינו כשכל מה שאנחנו נזקקות לו הן שעות עבודה שלנו, הלפטופ שלי, המצלמה שלה, הגראז' של ההורים שלה באבן יהודה, כמה תאורות גינה שקנינו ב-ACE וכל מיני פרטי ריהוט שגיבבנו ואספנו. בפברואר 2009 כבר היה לנו דד ליין למופע, הידקנו את התסריט, בנינו לו"ז שתימרן בין העבודות של שתינו, ויצרנו את שאר המופע.
בסופו של דבר הוצג המופע בבכורה בפסטיבל "מחול שלם" בירושלים בדצמבר 2009 ואח"כ עוד מספר פעמים בתאטרון תמונע, גלריה ברבור, גלריה הבית האדום, ובפסטיבל "זירת מחול".

המופע שילב ריקוד סולו של אפרת על הבמה, תוך כדי הקרנת האנימציה ושילובה בצורות שונות עם הריקוד.

הסרט "יום" נוצר בעצם לאחר עליית המופע, מתוך עריכה של החומרים הקיימים באנימציה.
אוסי ולד: "לאחר שהעלינו את המופע חשבנו שכדאי לייצר מחומרי האנימציה וידיאו דאנס כדי שהמופע ימשיך לחיות גם מחוץ לבמה. צימצמנו וערכנו כמעט את כל החלקים שהתרחשו במקביל למחול על הבמה, ונשארנו עם גירסא של 11:30 דקות שהוצגה אחר כך בהמון פסטיבלים לוידיאו דאנס וחיה הרבה אחרי שהמופע ירד, מבלי שנצטרך לדאוג לציוד, קהל, לשכור אולם וכל הבלגאן שכרוך במופע. "

המופע היה הפרוייקט הראשון של השתיים. מאז יצרו יחד את המופעים "קפל", "בין קירות" , ו"שנת השפן" – כולם משלבים מחול ואנימציה.

ונראה בקרוב עוד פרוייקטים שלכן ?

אוסי ולד: "ב-17-19/9 יתקיים במחסן 2 ביפו אירוע אוצר-יוצר באוצרותה של אפרת. יוצגו בו גם קטעי אנימציה ומחול מיצירות משותפות שלנו ואני אפילו אבצע בו את הפרפורמנס הקטן שלי בו אני מפעילה דמויות אנימציה קטנות בקופסא. יהיה מעניין!"

אתר האינטרנט  של אוסי ולד: www.osiwald.com
אתר האינטרנט של אפרת רובין: www.efratrubin.com

5_o

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סרט ישראלי נוסף שמשלב מחול ואנימציה הוא "בצל" של מעיין צוריאל ויסכה מאיו.

הסרט  נוצר במסרת תחרות המרטון,  בה יוצרים סרטון אנימציה בחמישה ימים ע"פ נושא משתנה משנה לשנה. עוד על התחרות אפשר לקרוא בפוסט הזה.  בשנת 2011 נערך שיתוף פעולה עם המכון הפולני, והנושא הראשי היה השיר "בצל" של ויסלבה שימבורסקה:

Untitled-1

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הסרט נעשה באנימציה קלאסית ומתייחס אל השאיפה לשלמות הבלתי מושגת.

בסרט נראות שתי דמויות הולכות בצעדי ריקטוד בצורה מעגלית, אחת מחקה את צעדיה של השנייה. מעיין מספרת:
"ניתחנו את השיר וניסינו להבין את המשמעויות שלו, את המסר שעומד מאחוריו. השיר מתחיל כשיר הלל לבצל, שימבורסקה מתייחסת עליו כעל מין יצור טהור ומולו האנושיות הטמאה, הסבוכה. ישנו גם אלמנט דתי חזק בשיר- גיהנום, פוגה, מקהלה. בשורה האחרונה של השיר יחס הסגידה לבצל מתהפך לחלוטין- "מאיתנו נשלל טמטום השלמות". ההבנה שהשאיפה לשלמות היא מטומטמת, משעממת וריקה מתוכן. זו הייתה נקודת המוצא שלנו. רצינו לייצר סוג של טקס דתי דימיוני- דמות נזירית בצלית הולכת בצעדים מדוייקים ואובססיביים ואחריה בת-אדם שמנסה לחקות את צעדיה אבל הרגשות שתפרצים מתוכה מונעים ממנה לעמוד בקצב. הפיכת הצעדים למחול היה טבעי, ריקוד כמקבילה תנועתית לשירה."

האם יש משמעות לכוריאוגרפיה של הדמויות?

"צעדי הריקוד כמו הבתים בשיר הם סוג של תפילה לשלמות-  ניקוי אמות הידיים המסמל טוהר כפיים וגירוש הטומאה , יד מקיפה יד שנייה- ייצוג של העולם סובב את השמש וגם המסלול של הדמויות בסרט,  העלייה על קצות האצבעות מבט למעלה- השאיפה הקיומית לשלמות, וחוזר חלילה.
בסוף הסרטון הדמות האנושית מפסיקה לרדוף אחר השלמות, ומתגלה המעגל האינסופי והסתום שהדמות הבצלית צועדת בו."

גם למעיין רקע בריקוד, והיא מספרת שכשהיא יוצרת אנימציה היא נוטה להרקיד את הדמויות שלה. במהלך לימודיה היא אף השתתפה בקורס "סדנה בתנועה" שהקימה והעבירה אוסי וולד.

"הקורס הזכיר לי כמה מדהימה האומנות הזו. לפני כמה שנים חזרתי לרקוד בשביל הכיף, בעיקר מחול מודרני. אני מקווה בעתיד ליצור עבודות המשלבות מחול ואנימציה לבמה."

הסרט "בצל" זכה במקום ראשון בתחרות למחול בוידיאו/אנימציה "Choreographic Captures" שהתקיימה במינכן ב2012.

סרטון נוסף שהשתתף באותה התחרות, שמורכב מפיקסלציה ואנימציה קלאסית בדיו:

אתר האינטרנט של מעיין:  www.maayantzuriel.com

סרט נוסף שמשלב מחול ואנימציה הוא של בנות Flaminguettes המקסיקניות, שמגדירות את עצמן בתור "הסינוריטות המגניבות ביותר של עולם האנימציה"

בסרטון שיצרו ניתן לראות שילוב נהדר של לייב אקשן ואפקטים ממוחשבים. נוצר חיבור בין הרקדנית לחלל הריקוד באמעות צורות גיאומטיריות במרחב שנוצרות בעקבות תנועות הריקוד.

וכמובן, שאי אפשר לכתוב על מחול ואנימציה בלי להתייחס ל THOUGHT OF YOU של Ryan Woodward שמציג גם אנימציה קלאסית מרהיבה וגם כוריאוגרפיה מורכבת.