הכר את היוצר – אלי בן דוד ועופרה קובלינר

שנה לפני שסיימתי את בצלאל, סיימו עפרה קובלינר ואלי בן דוד. סרט הגמר שלהם, הוא כמו מין שיר באנימציה. אישה יושבת על ספספל עירוני, וברגע מסוים חובשת כובע ים ומתחילה פשוט לשחות בחלל העיר. הסרט זכה באותה שנה בפרס הראשון של פסטיבל אנימיקס הישראלי. החלטתי לבדוק עם אלי ועפרה מה היה סיפורו של הסרט, ואיפה הם היום.

in a clear mind from Ofra Kobliner on Vimeo.

היי שניכם, אז בואו נתחיל בסרט הגמר שלכם. מה הניע אותו? מה הביא אתכם לספר דווקא את הסיפור שלה?

אלי ועפרה: הסיפור של הדמות הראשית זה סיפור שבטח רבים מזדהים אתו, וביניהם גם שנינו- רצינו להעביר תחושה של אינדיבדואל מול חברה, שיש תחושה שאת/ה במסלול נפרד משל כולם, תחושת אי שייכות שמתבטאת כאן במסלול שחייה. הרעיון התחיל בשיר של דן פגיס שמספר על דמות ששוחה בביתה בין החדרים, והתפתח לדמות ששוחה בעיר.

אז זה באמת שיר! מה הרעיון שמאחורי הטכניקה? איך היא התגבשה?

אלי ועפרה: בהתחלה רצינו ליצור קומפוזיציה שבה יש איזורים מצויירים ואיזורים שרואים דמות אמיתית. .בסוף החלטנו שרק הידיים,שמובילות את השחיה,יהיו ריאליסטיות והן יחשפו (ישרטו..) את הקרעים של המציאות הריאליסטית שנחבאת בתוך העולם האישי שלה. רצינו גם לחתוך את כל התמונות ולעשות את הקולאז' על הדף, אבל בסוף השתמשנו במחשב לחלק הזה, מטעמים של זמן.

כן, זמן… נקודה קשה. בכל זאת פרויקט גמר. איך בעצם התחלתם לעבוד כצוות?

אלי עפרה: עשינו אנימציה משותפת בשנה הראשונה, ובאיזשהו שלב בלימודים הבנו שנרצה לעבוד על סרט הגמר ביחד.
מכיוון שכל אחד מאיתנו למד במסלול אחר- עפרה באנימציה קלאסית (מצויירת) ואלי בסטופמושיין, רצינו לשלב בין טכניקות כך לכל אחד מאיתנו יהיה מקום בסרט.

המחשבה לעבוד ביחד, איך היא עלתה? רק מתוך החוויה החד פעמית? מתוך החברות? מתוך הערכה אחד לכישרון של השני? שניהם?

אלי: מתוך שניהם (: אנחנו גם מאוד מעריכים את היצירות של השני. גם חשבנו שהעבודה על הפרוייקט תהיה קשה כך שזה יהיה נחמד לעבור את השנה הזו ביחד. לאורך העבודה היו רגעים קשים, ובאמת כל פעם מישהו אחר לקח יוזמה ודחף את הפרוייקט קדימה.

עפרה: חייבת להגיד קצת על אלי- מקווה לא להביך אותו: אני ממש זכיתי לעבוד אתו. במהלך הלימודים, הוא בעצם היה המורה העיקרי שלי, כך שברור שקפצתי על ההזדמנות לשיתוף פעולה אתו…

ומה אתם עושים היום, אם אפשר לשאול?

אלי: אני עובד בחברה קטנה ומתפתחת של כרטיסי ברכה באינטרנט.
מצייר ועושה אנימציה באופן אישי. אני ממשיך לנסות ולפתח את הסגנון של סרט הגמר, כמו שאפשר לראות למשל כאן:

Run from pilpeli on Vimeo.

ועוד סגנונות שמעניינים אותי:
http://pilpeli.tumblr.com/

ועופרה?

עפרה: אני עובדת כמאיירת ואנימטורית עצמאית, עובדת על פרויקטים שונים. מקווה שחלקם יראו אור בקרוב.
כמאיירת שאני חושבת שיש לי חולשה שהיא גם יתרון- אני פחות מתמצאת בז'רגון ובכללים של מאיירים, כי אני בוגרת המחלקה לאנימציה. זה יוצר טעויות שיש בהן לדעתי גם שחרור ממוסכמות של עולם האיור. תלוי איך מסתכלים על זה..
וחוץ מזה הייתי בתכנית AAir ביפן, ובימים אלו משלימה את הסרט שהתחלתי ליצור שם.

כן כן, שמעתי על זה – נציגת ישראל היחידה באחת מתוכניות הרסידנסי (שהות אמן) היחידות לאנימטורים. זה מגניב מאד! איך היה שם?

עפרה: היה מרתק, כי זאת יפן..קודם כל. הייתי במסגרת שכולה על טהרת האנימציה האומנותית. ביקרנו אמנם גם בכמה סטודיויים מסחריים, אבל אנחנו באנו על תקן של אנימטורים- אומנים. האירוח היה מופתי ובעיקר היה הרבה מאד זמן לטייל באופן עצמאי ולהנות מכל האוצרות שיש לטוקיו להציע.

אלי: עפרה ביקרה גם בסטודיו שיצרו בו את Tekkonkinkreet ועוד, שהם מטורפים:

ואו. מטורף. מודה שלא הכרתי…איך הגיבו ברזידנסי או ביפן בכלל לאמנית מישראל?

עפרה:אני לא חושבת שהיה להם יחס מיוחד לעובדה שאני ישראלית. חוץ מהעובדה שהם לא יודעים הרבה על ישראל…כן התבקשתי להכין שם מצגת על אנימציה ישראלית. אולי שם ביטאתי קצת את הישראליות שלי. שמחתי לתת קצת במה ליצירות שנעשו ונעשות בארץ.

משהו מהסגנון היפני דבק בך שם?

עפרה: הייתי רוצה להגיד שכן.. נראה לי שקיבלתי בטחון מסויים כי הגעתי לתכנית אוהדת. המנחים שהיו לנו שם התמקדו בלהגיד דברים טובים. לא כמו במערב. אצלנו יודעים גם להכניס מתחת לחגורה. זה מאד הרשים אותי. צורת הביקורת שלהם שמתמקדת במה שטוב ובמה לחזק.

והפרויקט החדש שהתחיל ביפן?

אפשר לספר שבסרט שלי תהיה הופעת אורח של האנימטור מיריי מיזו. שווה אולי לצרף לינק לעבודות המיוחדות והנורא יפות שלו (לדעתי):

JAM from MIRAI_MIZUE on Vimeo.

ולמי שלא יכול לחכות, סחטתי מעפרה פריים מהסרט החדש.. הנה הוא:

ofra new film

טוב, ובשורה האחרונה – שיתוף הפעולה ביניכם ממשיך?

אלי ועפרה: כן. בימים אלה ממש אנחנו שמחים לעבוד שוב יחד, על מופע של אמן קרקס שמשלב אנימציה.

איזה כיף… יש הרבה למה לחכות…