הכל יהיה בסדר בטרמינל – מסע אל עולמו של דון הרצפלד עם יהלי הרבט

קר לכם ויבש? גם לנו ב"טרמינל" של מונפש.  לכן אנחנו שמחים להצטרף לקפטן יהלי הרבט, שתטיס אותנו לאוסטין, טקסס לפגוש את אחד מיוצרי האנימציה העצמאית עם הקול הכי ייחודי שיש.

דון הרצפלד זכה באוסקר פעמיים. ובעוד 250 פרסים. סרטים מוקדמים שלו כמו "ז'אנר" ו-" rejected" הם כבר קאלט (לא התאפקנו, הם מאומבדים בסוף). אבל יהלי לוקחת אותנו לסרט חדש יחסית של המאסטר.

אז יהלי, למה דון הרצפלד?

יהלי: כשגיליתי את יצירותיו של דון הרצפלד , הייתי ממש בתחילת הדרך בתחום האנימציה. לפני לימודים בבצלאל, כשלא ידעתי הרבה על מהי אנימציה ומה הופך סרט אנימציה לסרט טוב. "הכל יהיה בסדר" הוא לא רק המשפט שהכי שימש אותי באותה תקופה, אלה הוא גם שם הסרט שבחרתי להציג לכם, כי לדעתי כדאי לכל מי שמתעניין באנימציה להכיר את הסרט הזה ואת היוצר שלו. "הכל יהיה בסדר"  נשאר אצלי בלב הרבה זמן אחרי שצפיתי בו לראשונה, ומאז צפיתי בו עוד הרבה מאוד פעמים. הוא משלב בתוכו את כל מה שאני אוהבת: פשטות, אנושיות, רגש, מוזיקה, דרמה ומקוריות. לפני בצלאל, לא למדתי בתיכון לאמנות, ומעולם לא למדתי רישום באופן מקצועי, ובאותם ימים הרגשתי שיש תהום עצומה שמפרידה ביני לבין החלום שלי לעשות אנימציה. אבל אז, דון הרצפלד לימד אותי לראשונה שהמתכון לסרט אנימציה טוב, הוא לאו דווקא יכולות ביצוע טכניים של ציור, אלא בעיקר יכולות בימוי, הבעה, משחק ותסריט. המסקנה הזאת מאוד עודדה אותי לגשת ללימודי אנימציה. קיבלתי את העובדה שאני לא גלן קין  ושזה לא בהכרח אומר שלא אוכל ליצור אנימציה .

מה מיוחד מבחינתך בסרט "הכל יהיה בסדר?"

יהלי: עיצוב הדמויות ממש פשוט ומינימליסטי (דמויות איש תלוי) והרקעים הם לימבו לבן. לצופה מתפנה הרבה מקום לרגש ולדמיון. בנוסף  זהו סרט אקספרימנטלי שחוקר ופורץ את חוקי הקולנוע-  שימוש מוזר במסגרת הפריים והעמדת סצינות אחת ליד השניה בו זמנית כקולאז'. מעבר חד ואמיץ בין טכניקות שונות שכוללות צילום וידאו ורצפים של סטילס. למרות כל הכאוס הזה של עיצוב , בימוי וטכניקה, זהו סרט מאוד חד ואסתטי והוא מגובה ע"י ביצוע מוצלח של הדובר והמוזיקה. כל זה היה עבורי ספר לימוד מרתק על האפשרויות האינסופיות של אנימציה והיכולת שלה להעביר את הצופה חוויה רגשית  שמצליחה בעיני להיות עוצמתית יותר מלייב אקשן.

ודון הרצפלד כיוצר?

יהלי: אני ממליצה לכם לראות את כל הסרטים שלו. בכולם הוא משלב אנושיות, קומדיה, הומור שחור, פילוסופיה ופסיכולוגיה ובכולם עיצוב מינימליסטי מרגש ושילוב של טכניקות. עכשיו, שנה  אחרי שסיימתי  את הלימודים  בבצלאל, אני מבינה שדרוש הרבה מאוד אומץ (אולי גם קצת שיגעון) על מנת לעשות סרט כזה ואני שמחה שיש ממי ללמוד ולקבל השראה.

אנחנו קיבלנו השראה. הנה הסרט שיהלי אוהבת במיוחד:

יהלי, ספרי גם משהו עליך?
יהלי: בשנה האחרונה עבדתי בהפקה של הסרט של חנן קמינסקי " המלך שלמה". בנוסף אני מפיקה בהתנדבות את אירועי לופ דה לופ בארץ . בזמני הפנוי אני עושה גיפים באנימציה במטרה להמשיך ללמוד ולהתפתח כיוצרת אנימציה עצמאית. בזכות האנימציה הצלחתי להגשים הרבה חלומות ולבנות חלומות חדשים.

"מראות" סרט הגמר המאד רגיש ויפה של יהלי ולי דרור עוד לא און ליין, הוא משלים סבב פסטיבלים מרשים כולל השתתפות בפסטיבל שטוטגרט הנחשב מאד. יש למה לצפות, הנה הטריילר שלו:

Mirrors (TRAILER) from Mirrors Movie on Vimeo.

עוד אנימציות של יהלי יש באתר שלה: http://www.yaliherbet.com/animation

ועוד פנינים מקסימות בדמות גיפים של יהלי יש בעמוד הפייסבוק שלה:

https://www.facebook.com/zezaz.animation/

קחו למשל את הכלבלב בסתיו המקסים הזה:

via GIPHY

פינת הנוסע המתמיד – הנה שניים מהסרטים המוקדמים של הרצפלד שכל חובב אנימציה מוכרח להכיר: