דניאלה מרוז – חוקרת תנועה

בעבודתה מחפשת דניאלה מרוז את קו התפר בין עולם המחול ועולם האנימציה. בשפה אישית וייחודית היא חוקרת את הטריטוריה של הנפשת תנועה ומחול ובודקת את האפשרויות שמציע הגוף דרך המסך.

אנימציה, כמדיום העוסק ביצירת אשליית התנועה, מדברת בשפה של מרווחים ומקצבים ביחס למרחב ולזמן שבו היא מתקיימת – על המסך.
בעולם המחול, הכוראוגרפיה מכתיבה את אופי התנועה והמקצב של גוף הרקדן ביחס למרחב של הבמה.
הגוף והתנועה משמשים למעשה כקו התפר בין שני המדיומים הללו, ומזמנים מקום להבעה ויזואלית מעניינת.

דוגמה לשילוב של  שני העולמות הללו היא טכניקת הפיקסילציה [Pixilation] – טכניקת סטופ-מושן העושה שימוש בגוף האנושי כחומר שבאמצעותו נוצרת אשליית התנועה, המאפשרת תנועות אשר לרוב לא ייתכנו במציאות.

דניאלה מרוז, אשר הגיעה אל העיסוק בהנפשה מתוך אהבה גדולה אל עולם המחול והפרפורמנס, חקרה לאורך לימודיה את המקומות שבהם הגוף הופך לחומר חדש באמצעות האנימציה והווידאו.
השימוש באנימציית גוף הוא שמאפשר לה לגלות ולהמציא כוראוגרפיות ותנועות חדשות, לשבור בקלילות חוקים כמו מהירות וגרביטציה ולא להיות מוגבלת למה שאך ורק תלוי ביכולות ובאנטומיה של הגוף האנושי.

וידאו קליפ נהדר שיצרה מרוז יחד עם ינאי מטרסו במהלך לימודיהם, עושה שימוש בטכניקת הפיקסילציה ולוקח אותה כמה צעדים קדימה אל עולם הריקוד:

"אני חוקרת תנועה" אומרת מרוז, "מעניין אותי היופי שבלהכניס תנועות שאינן קיימות במציאות אל הוידאו, ובמרחב הזה הן נראות אמתיות… באנימציה זה יכול להיות חופשי יותר, ממש כמו עבודה עם חומר".

דניאלה עושה שימוש בגוף כפלטפורמה להביע את הנושאים בהם היא מתעסקת- כגון מגדר, נשיות והגוף הנשי כדימוי במרחב החברתי.

כששאלתי אותה על תהליך העבודה שלה השיבה דניאלה: "הגוף הוא מקום מפתיע… בכל פעם שאני באה לצלם קורה משהו חדש, לכן אני משאירה הרבה מקום לאלתור ובדיקה במקום.
חשובה לי ההתרגשות מהפעולה עצמה ומכאן גם לעבוד עם אנשים שנהנים מהספונטניות הזו, שרוצים לגלות ולחקור ביחד מה הולך לקרות".

בעבודת הגמר שלה בבצלאל, כינסה דניאלה את המחקר התנועתי שעסקה בו לכדי יצירה עוצמתית, מנוסחת ומגובשת, העוסקת בטקס יום זיכרון באולם ספורט ההופך למופע של תאטרון אוונגרד מבעד לעיניה של ילדת בית ספר.

בעבודה זו, (שלצערנו עוד טרם עלתה במלואה לרשת) הגוף נטען במשמעויות והקשרים חדשים לעיני הצופה, מתפרק ומורכב מחדש כדימוי הממחיש את נקודת המבט הביקורתית של היוצרת על ריטואל הטקסיות והזיכרון בארצנו.

הנה טיזר קטן:

שווה יהיה להמשיך ולעקוב אחרי התנועה החדשה והמיוחדת שדניאלה מרוז תיצור בהמשך.